תערוכה במקרר ״מינוס 2״
"ספר שאינו מכיל את האנטי־ספר שלו נחשב בלתי-שלם" חורחה לואיס בורחס
בתערוכה "דופלגנגר" משלבת ג'סיקה שרון בין תרבות אקטואלית ואמנות, תוך שימוש בזיכרונות מתקופת ילדותה בארגנטינה, בצל הדיקטטורה. ציוריה, רובם קטנים בגודלם אך בעלי נוכחות חזקה, נושאים משקל כבד של אכזריות וזיכרונות קשים מאותה תקופה אפלה.
שרון הופכת את חלל ״מינוס 2״ של המקרר למעבדה דינמית, שבה תהליכי שינוי של אור וחומר הם חלק מתהליך היצירה. עבודותיה כוללות שבירה של זכוכיות, המעוררת תפיסות של שינוי, ולא רק של הרס, ומטילה ספק לגבי שלמותה של יצירת האמנות. פרקטיקות נוספות שהאמנית מרבה להפעיל הן מחיקה, צביעה מחדש והנחת לכלוך. בפעולות אלו היא רואה חלק מתהליכי השינוי שהעבודות עוברות, אך לתוכן מוטמעים גם רבדים סמויים יותר. אלה נובעים גם מזיכרונותיה מחוויותיה בתקופת משטר החונטה בארגנטינה, ׳המלחמה מלוכלכת׳ והטרור. כאן, ללכלוך ולדואליות המלווה אותה תדיר יש משמעות מרובדת.
האמנות של שרון משמשת כגשר לרפלקציה וקתרזיס, ומזמינה את הקהל להרהר בכוח ההתנגדות ובחשיבות האמת בבניית חברה צודקת יותר.
הדופלגנגר מדגים חיים מקבילים במאבק מתמיד, ומציע הזמנה להסתכל מעבר למובן מאליו, למצוא באמנות דרך חיים המאפשרת לשנות את המציאות, להשיב לעצמה זיכרון וצדק כעמודי התווך של האנושות.
* דופלגנגר (כפיל) הוא מושג עשיר ורב-ממדי המשלב היבטים מיתולוגיים, ספרותיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. המונח מתייחס לדמות כפילה או כפיל רפאים של אדם חי, דמות מסתורית המשקפת את התכונות האפלות של הגיבור. ראיית דופלגנגר היא תופעה אופטית מוכרת הנובעת מחוויות קיצוניות או לחץ נפשי.
פתיחה
נעילה
הנגשה ועזרי נגישות