עונת המלפפונים

חקלאות בישראל היא בדיחת קרש. חסרת סיכוי בעברה, אי שם בסוף המאה ה-19, בעלת פרץ צחוק קצר – תקווה וגאווה למשך זמן לא רב, וחסרת סיכוי בעתידה, עת פוגשת היא טייקוני נדל"ן וחוסר חזון ורצון להבין את ערכה ואת חשיבותה.
המושג עונת המלפפונים נאמר בציניות על עונת הקיץ, בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך.
בין הגדרות ובדיחות, בתווך שבין שדות ובין שוק סיטונאי שנחנק וגווע, בין מורשת ותפארת לשבר גדול, בתוך מקררים וחללי אחסון, מציגים ארז אוזן ושמואל מושקוביץ' את עבודותיהם.

אצל אוזן המבט החוקר מופנה למשפחה הגרעינית, דרכה חווה את כל מה שעובר על משפחה שמשלח ידה הוא חקלאות בארץ זבת חלב ודבש – בציוריו הוא מתאר את הנעשה בתוך החממות, את היום יום הלכאורה אדיש, ועם זאת מלא באנושיות. אוזן מיטיב חמלה בציוריו. הצבעוניות הפורצת בעבודותיו לא מאפשרת מלנכוליות. הוא מגדר את מושאי הציור שלו בין אם האנושיים ובין אם האורגניים במבט מפוכח אך לא מאשים.
דמויותיו גוחנות, פועלות, רוכנות, מתאמצות או נחות אחרי עישוב או דילול. המבע הציורי של אוזן מאפשר הצצה לחיים הלא זוהרים אך מלאי תקווה מחודשת של כל חקלאי. תקווה שהפעם יצלח הגידול ויטיבו המחירים.

לצד אוזן עומד המבט השואל של מושקוביץ'. אותו מבט של חוקר לא מוסמך אך מדופלם. מושקוביץ' הוא פסל חוקר. חוקר את המדיום ואת החומרים בהם הוא יוצר. העבודות המוצגות פה הן תוצאה של מחקר שערך בעצמו על זני מלפפונים ובו בדק (במכוניתו, במשך חודשים..) כיצד ניתן לקלף ולהשתמש בקליפת המלפפון.
הקליפות מהמחקר הפכו לשכבות ומרכיבות דמות קוצנית, כורעת כפועל המרשה לעצמו מנוחה של כמה דקות בטרם ימשיך במלאכתו שוברת הגב. מושקוביץ בודק את יכולתן של קליפות המלפפון להוות מצע פיסולי, גמיש וקשיח בעת ובעונה אחת.
ביצירתו פונה מושקוביץ׳ לצורות הנחותות ביותר של חומר אורגני, על גבול הפסולת והריקבון. הוא מעניק להן פרשנות ומעמד של נשגב ויקר ערך. התעקשותו להעניק חיים חדשים לחומר מתכלה ולמנוע את הכיליון והתפוררות הבלתי נמנעת מהדהדים את המשבר ביחסים האקולוגיים בין האדם לסביבתו.

שני האמנים קשורים בעבותות לחקלאות וחקלאים. השילוב ביניהם, עם המקום המיוחד בו מוצגות עבודותיהם מזמין את הקהל להיכנס בעצמו לקונפליקט הסובב את החקלאות הישראלית – שיותר מהכל, יותר מכסף, יותר מכבוד, יותר מעתיד – מחפשת מקום מחודש בליבם של הישראלים והישראליות.