תחנת הבית

לאוכלוסייה מסוימת זו מציאות יומיומית, אחרים לא יסעו בה בחיים, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל יוצאים למסע הרחק מהבית באותן דרכים המובילות למקומות אחרים. התערוכה "תחנת הבית" מציגה את התחבורה הציבורית כמטאפורה לחברה בישראל ומספרת דרכה סיפור אחד אישי ובו בעת קולקטיבי ומוכר. מסלולי הקווים מייצרים רשת של קשרים בין האדם, לבית, לרחוב, לשכונה ולעיר ובו בעת בונים סיפורים ומפגשים בין אישיים התחומים בגבולות גיאוגרפיים, זמן ותדירות. התחבורה הציבורית מקפלת בתוכה השלכות על החיים, על החברה, על הכלכלה, על הפוליטיקה ועל הסביבה של אחד ואחת.
העבודות מייצרות רצף של התרחשויות מוכרות בשימוש בתחבורה הציבורית, פגישה מקרבת בין איש מבוגר לאדם צעיר, פלישה של שירים למרחב הציבורי, שקיעה לתוך הטלפון הנייד והתמסרות לנסיעה, צפיפות אינסופית של חיילים, הטרדות וחוסר נעימות וניסיון לריחוק חברתי בתקופת הקורונה.
משתתפים ומשתתפות – אדווה סנטו, אור יוגב, אירה פולפסוב, אורי פרשדונה גולדברג, אורן אקריש, אורן עילם, טליה נוימן, מאיה שלייפר, מרינה גרינצ'ניק, סמואל פאטיו, עמית רימון ועובדיה בנישו.