התערוכה עוסקת בחקר המרחב העירוני, בבדיקת האופנים בהם מאיירים ומשוררים חווים את המרחב האורבני, שקיבל משמעות שונה בתקופה האחרונה.
בתערוכה זו המאיירים הם בקדמת הבמה, כלומר קודם נוצרו האיורים ורק אחר- כך המשוררים איירו ותיארו במילותיהם את הנוף העירוני שנשקף מהאיורים ולא להיפך, כמקובל.
במהלך הביקור בתערוכה הצופה יוצא לטיול ושיטוט עירוני, הוא נחשף למראות שונים בעיר- כיכרות, סמטאות, פסלים וספסלים, אנשים ועצים, שכונות ורחובות. העיר מצטרפת למגוון קולות ומראות, התבוננות שונה ומפתיעה, זיכרונות ומחשבות. התערוכה מאפשרת לחבר ולהרכיב, לפרק ושוב לצרף את המראות והקולות ולחוות את הייחודיות הנהדרת של העיר- היא אף פעם לא נגמרת והיכולת לתפוס אותה במבט אחד הוא בלתי אפשרי.
פתיחה
נעילה
