"שישה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין קולן נשמע,
ואלו הן: בשעה שכורתין את עץ האילן שהוא עושה פרי,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה
שהנחש מפשיט את עורו, הקול יוצא מסוף העולם עד סופו
ואין הקול נשמע; ובשעה שהאישה מתגרשת מבעלה, הקול
יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה
שהאישה עם בעלה בעילה ראשונה, הקול יוצא מסוף העולם
ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהוולד יוצא ממעי אימו,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה
שהנשמה יוצאת מן הגוף, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו
ואין הקול נשמע"
פרקי דרבי אליעזר, פרק ל;ד
אמניות סטודיו משלך מציגות עבודות שנוצרו מתוך תגובה ודיאלוג עם המוצגים בתצוגת הקבע של מוזאון
ארצות המקרא ירושלים. המוזאון כמרחב של פרשנות, אורג את הממצאים הארכאולוגים עם סיפור התפתחותה
של האנושות באזורנו. חפצי היומיום, הפולחן והמלחמה, המונחים כעת בתצוגת המוזאון, שימשו את היושבים
במקום, אשר חיו אתם, התפללו באמצעותם ואליהם, נעזרו בהם בעת קושי וצרה. התערוכה מציעה מבט אישי,
ביקורתי ורפלקסיבי, התוהה על הרלוונטיות והמשמעות של הפולחן ושל המוזאון כבית מודרני לפולחן.
תצוגת הקבע במוזאון ארצות המקרא מבקשת לספר סיפור, לחב
פתיחה
נעילה
הנגשה ועזרי נגישות
